הבלוג של טיטי TT

שונאת הפתעות אבל אוהבת להפתיע וכך יצא שארגנתי יום טיול כייף ובילוי בהפתעה. יום כייף שכולו מתנה אחת גדולה. יום שהמשתתפות לא ידעו לאן ניסע מה נעשה ואיך יהיה.

מ-2014 לא היתה פה אזעקה ואתמול היא הגיעה וחדרה אל עורקיי אל נשמתי אל חרדתי ונתקעה שם. למרות שהייתי סופר מוכנה.

בגיל 26 בלי מילה באנגלית, התחלתי לעבוד במרכז הבהאי העולמי בעבודה שכל כולה באנגלית. מתכון התרסקות ידוע מראש או האוטודידקטיה הכי טובה שהיתה בישראל ב-40 שנה האחרונות?

אם רק היו לי חלומות, בטוח היית מגשימה אותם הכי מהר יעיל וטוב שיש. אבל אין לי גם לא במגירה. גם לא מתחת למזרון גם לא בתת מודע.

טיטי, בפוסט רגיש ואישי במיוחד, מדפדפת בזכרונות וחושבת מה היה קורה אם... אילו... לו...

כל שבת אני קמה מוקדם מוקדם לפני השמש ולפני הכדורים הפורחים שעולים אצלנו בעמק כמו פטריות אחרי הגשם ויוצאת לי לשוק הפשפשים בחיפה.

השבוע הבנתי את הסיבה לסכסוך הערבי-ישראלי-יהודי-פלסטינאי. השבוע ירד לי האסימון. אין לי מושג מה בדיוק גרם לאסימון הזה ליפול דווקא השבוע.

טיטי עוד לפני שהיתה טיטי, טיילה בעולם והיתה טיילת רצינית עם תרמיל על הגב ורון בלב. וכשיוצאים מהבית מגיעים למקומות רחוקים, עושים טעויות ועליהן משלמים.

טיטי חוזרת לשנת 1985 לימי שבת בבוקר לחוף פרישמן בתל אביב. חוזרת לילדות ולמפגש המשפחתי בים, לארוחת בוקר-צהריים מתובלת בהמון חול, אהבה וגעגעועים

איך שהשומר עם החליפה, הטוקסידו והעניבה, פתח לי את הדלת של האוטו הקיבוצי המאובק שלנו והושיט לי יד ביציאה מהרכב – הבנתי שזה לא ממש מקום בשבילי. כאילו זה מאד בשבילי אבל הרגשתי קצת לא שייכת.

טיטי השבוע נכנעת לתכתיבים אופנתיים ומוזרים אבל היא מאמינה בדרך, בעצמה ובאופי הקונפורמיסטי שגייסה לטובתה.

יש לנו חבר-שף שלא מגלה מתכונים שלו, וכל מה פעם שהוא נכנס למטבח יוצא משם אוכל אלוהי על גבול החלומי. טעים טעים. אז לקחתי את אחד ממאכלי הדגל שלו, בלי מתכון, והתחלתי לנתח מרכיבים וזה מה שיצא. ואני מרוצה.