החלטתי שאין טעם לשמור את כל הידע לעצמי ואני בשלה לשתף בסודות הכמוסים ביותר כי עקרת בית טובה יודעת איפה לקנות, כי כשנוסעים לחופש לא לוקחים את הלפטופ, כי אין חכם כבעל ניסיון וכי החיים הם לא קרםשניט ובכל הזדמנות שיש לשמוח או לחגוג אני שם.
אני קרועה בין המיטה לשעון, בין "החיים פעם אחת" לבין הרצון לקום יקיצה טבעית פעם בשבוע, בין לטייל בלי כל עם ישראל לבין להגיד לעצמי שזה העם שלי, בין תקומה למדינה. בין "אם יוצאים מגיעים..." לבין תצאי קצת לתוך הבית שלך ותרגעי באמ'שלך. תנוחי.
