הבלוג של טיטי TT #הבלוג של טיטי

סיפור אישי שקרה באמת. ספק רציני ספק דימיוני. מותח ומורט עצבים על חופשה שהתפספסה, ריב בין בעל לאישה וחיפוש נעדרים במעמקי השטחים.

רציתי לעזור לחקלאים ובסוף עזרתי לילדיי לקבל סירים של ממולאים מלאים באושר. כך למדתי להכין עלי גפן בנוסח דרוזי שלב אחרי שלב ולא התעצלתי ובמשך כל העונה התאמנתי.

סדרה טלויזיה לימודית מצוינת שעדיין רלוונטית. שמעתי שגם סטודנטים לרפואה יושבים וצופים בפרקים נבחרים לפני מבחנים. אבל רק שמעתי

זה היה כמה ימים אחרי השלום עם סוריה, אני וחברה טובה שלי, שגם היא במשבר גיל ה-44 החלטנו לעזוב את הכל, להגיד להתראות לכבדות ולברך לשלום את הספונטניות והזרימה. להתגבר על הפחד והחששות – ולנסוע לבקר בסוריה, או יותר נכון בחאלב איפה שסבתא שלי נולדה ומשם לעבור לטורקיה איפה שסבא שלי נולד ואז לקנח באיזו עיירה אירופאית מגניבה בפולין איפה שהסבים מצד אבא שלי נולדו, לעשות קצת קניות כי זול ולחזור הביתה שמחות ומאושרות.

אין יום שלא עוצרים אותי אנשים ברחוב ושואלים: "באיזה מרכך כביסה את משתמשת?" וכשהשאלה חזרה על עצמה בפעם האלף ובני הבית דיווחו על חוויות דומות כששבו מנסיעותיהם בעולם החלטתי לשתף כאן כאן ורק כאן, בבלעדיות דיסקרטית את סודות הכביסה שלי.

אצלנו בבית קוראים לה עוגת "הצ". למה ? כי לא מספיקים להגיד את המילה "הצילו" ונחנקים לפני. קוראים לה גם עוגה "שצריך לאכול בשניים" כי כשנצטרך היימליך מישהו יהיה שם לעזרה. ות'אמת היא רק נראית עוגת חנק. אבל למעשה היא העוגה הרכה בעולם, אווירירית, חלומית, עוגת עננים.

זוהי סדרה רדודה אבל חכמה ואינטלגנטית. עוקצנית אבל עם מסר. מצחיקה וגם דרמטית ונוגעת. עשויה טוב, מהודקת כמו שאומרים, עם שחקנים טובים שגרמו לי להרגיש בדיוק כמו שהמשורר רצה שארגיש.

תפילה לגשם כמו חוני המעגל רק הפעם המתפללת היא טיטי העגולה או בקיצור טל תתפלל. השנה הוא יבוא ויביא עימו בכל טיפה נוגדני קורונה בלתי נראים שיחלחלו לבאר ד' וכל נוגדן אמיץ יתלבש על וירוס אחד ילחם בו ללא פחד וישמיד אותו.

טיטי מפתיעה עם מתכון לממרח ירוק חריף ומרענן, שוט של בריאות והמלצה על ג'ינס אחד המחמיאים אם לא הא

יומולדת בזמן קורונה (כמעט כולם חוץ מילידי פברואר כבר עברו את החוויה), אחסון נעלים ומה שבניהם וגם טיפ מנצח לסידור הבית שתמיד עובד לי.

אתמול בדרך לאנשהו, האזנתי לרדיו לשיר של קרן פלס ורוני אלטר "באת לי פתאום" ובגלל שהייתי לבדי באוטו הצלחתי להתרכז ולהקשיב למילים והדמעות זלגו מעצמן.

אני רצה כל לילה מרתון. אבל כל לילה ואז תפוסים לי כל השרירים בבוקר וזו בעיה וכמו כל בעיה אני משתפת ולא חוסכת בפרטים למען ילמדו ויראו.