תפילה לגשם
תפילה לגשם
כל שנה הוא מגיע. כל שנה הוא יורד. כל שנה הוא מרווה ומנקה. כל שנה הוא משקה וממלא. כל שנה הוא מטהר ומקרר.
גם בשנים הכי יבשות ושחונות הוא מגיע מיד אחרי הסתיו ומביא עימו ריחות של אדמה רטובה ועננים וחזאים והימורים וניצחונות ושלוליות. ובוץ.
אני זוכרת אותו היטב. אני בת שלוש יחפה עם תחתונים וגופית סבא, רצה בשבילים בין בית הילדים לבית של ההורים בקיבוץ גבעת חיים מאוחד. והוא יורד מהשמיים חזק ועוצמתי ומגייס לטובתו ברקים ורעמים ואני רק רוצה כבר להגיע לפתוח את הדלת ולהכנס בינהם למיטה החמה והיבשה ולהשאר שם עד הבוקר.
אני זוכרת אותו היטב יורד קפוא מהשמיים באותו אימון ברמת הגולן. קצינה צעירה שמנסה להראות שלא קר לה. זו הפעם הראשונה שהוא חיכה לי מחוץ לאוהל ככה לבן וקל. באותו יום הבנתי שאפשר לגלגל אותו לכדורים ופשוט לזרוק על אנשים שצורחים כשהוא נכנס להם בין הגוף לבגדים ואחרי הצעקה בא צחוק גדול.
אני זוכרת אותו בערב שישי אחד מהבית בהשלמה ואת אותו רעף בגג שבור. אני בחדר שינה מניקה את שחר שלי שרק נולדה ופתאום מפלים של מים מהשקע בקיר וכל הבית מוצף.
אני זוכרת אותו עושה שלוליות בכל מקום שקצת לא ישרו טוב את הדרך, ואת הילדים שלי שמחים וקופצים ונשכבים בתוך האגם הקטן על האספלט ושותים וגומעים חידקים, חול וראשנים ואני מאושרת.
אני זוכרת את הרכיבות על אופניים בהרים עם החברות. הגלגלים מתמלאים בוץ ואין אחיזה. אני רטובה עד הסוף של הגרב אבל לא קר לי כי קצת עשיתי ספורט. ושניה אחת של חוסר שליטה ואני מוצאת את עצמי על האדמה חבולה וכואבת ומקללת.
אני זוכרת אותו שנה שעברה מגיע בשיא אונו, מגזים. מציף מפרק משבית מערער מהפנט. זוכרת בבירור את אותו יום בו הקיבוץ השכן טבע ואותי נוסעת עם רודפי שטפונות לראות את הנחלים עולים על גדותיהם וחושבת לעצמי שכל ברכה יכולה להפך לקללה במינונים הלא נכונים.
השנה הוא גם יבוא. מדויק ומאוזן יותר. הוא יירד בעיקר בלילות בקצב אחיד מעל השדות ובבקרים תזרח השמש מעל גבעת עוז ותייבש ותחמם ותעשה פוטוסינתזה.
השנה הוא יבוא ויביא עימו בכל טיפה נוגדני קורונה בלתי נראים שיחלחלו לבאר ד' וכל נוגדן אמיץ יתלבש על וירוס אחד ילחם בו ללא פחד וישמיד אותו
השנה הוא יבוא וימלא את כל הבארות והמאגרים.
השנה הוא יבוא ויעשה שלוליות ולא הצפות. ינהל מערכות ולא סופות. יהיה נוכח ולא ישתלט. יהיה רגיש ומתחשב וייתן מעצמו מבלי לעשות חשבון או לבקש טובות חזרה
השנה הוא יבוא כי אכפת לו והוא יודע שאנחנו מחכים לו.
השנה הוא יבוא כי אין לו ברירה. אנחנו לא יכולים בלעדיו והוא חייב לבוא. פשוט חייב
השנה הוא יבוא כי הוא יודע שזו לא שנה רגילה וצריך אותו קצת לטהר ולנקות ולחדש ולהפריח ולירק.
השנה הוא יבוא אני מאמינה בו ובטוחה שהוא מקשיב לי.
ואם הוא במקרה יבוא לא כמו שרצינו וחיכינו וציפינו אז שנלמד לקבל אותו כמו שהוא על כל חסרונותיו ולהגיד בלחש שהיו לו כוונות טובות.
