עלי הגפן של בותינה

הילדים שלי בלילות לא חולמים על שיעורים בזום, לא על מפלצות מתחת למיטה וגם לא על היום בו יחזרו לשגרה. ככה לפחות הם מספרים כשהם קמים בצהריים ומבקשים שאכין להם קפה. "קודם שיניים" אני צועקת ומרתיחה מים. הילדים שלי בלילות חולמים על סירים. סירים סירים סירים. זה כל מה שהם רואים. סוטאז', עמוקים, קטנים, גם מחבתות הולך. סירים פשוטים מוכספים, בטח של סולתם, עם ידיות שחורות מבקלית ולא דמויי שייש שחור מפונפנים עם מכסה שקוף. סירים של פעם. 

הם חולמים על כירת אינדוקציה עם ארבעה סירים לפחות כי אין מקום יותר ועל השייש מונחים למנוחה עוד שניים שלושה על מגן חום כזה. כבר אחרי בישול. 

הם לא חולמים בלילה על שיעורים בזום

לטפטף על הפרקט "אדים של אושר"

הם רוצים להכנס הביתה בשישי בצהריים ולפתוח מכסים, לטפטף לי על הפרקט "אדים של אושר", לשאול מה יש ולטעום מהסיר בעמידה, בלי לשטוף ידיים ולהגיד לי: "אמא יצא לך מעולה מושלם טעים ממש, כמו תמיד".

חלומות לחוד ומציאות לחוד. מגיל צעיר הבטחתי להם שהחיים זה לא קרמשניט בגן של שושנים והוספתי ש"החיים הם תקופה קשה" (עוד לפני שחנוך דאום עשה מזה ספר) ולא תמיד עושים לימונדה מלימונים. ומי שלא טורח בערב שבת, לא בהכרח לא יאכל בשבת. 

ואז קרה הפלא והצטרפתי לקבוצת רכישה בקיבוץ ביוזמתה של דנית ענבר. לא רכישה של סירים מוכנים אלא תמיכה בחקלאים שמוכרים עלי גפן טריים למילוי. היא ציינה בסוף הפוסט שלה שלא נתבלבל: "למען הסר ספק ואי הבנה- מדובר על העלים עצמם...לא ממולאים". 

מודה שהתאכזבתי שאין לה פוסט רכישת ממולאים, אבל אני רוצה לתמוך בחקלאים ולא משנה מה הם מוכרים, הרי מביאים לי את הסחורה הטריה עד הבית ודנית כבר תחייב אותי בתקציב וכל מה שאני צריכה לעשות הוא לענות "אני" לפוסט. זה לא קשה לי. למען הסר ספק הוספתי לעצמי בלב, יש לי גפן מדהימה בגינה ועלים צעירים ויפים. עוד ציינתי לעצמי שאני ציונית ואם אפשר לעזור וגם לעשות קניות בו זמנית - אני בפנים.

דנית עשתה את ההזמנה (בטח עבדה על זה שעות) ואני ישבתי לי במרפסת עם הקפה כשהגיעה החבילה הבאמת יפה של עלי הגפן שלי (לא שלי אלא של מאיר ממן ממושב תומר). חצי ק"ג של עלים טריים ירוקים ויפים. הסתכלתי עליה והיא עליי והיה ברור לה שהיא תכנס למקפיא לחודשים ארוכים ובפסח הבא אסדר שוב את המקפיא ואשים אותה ככה כמו שהיא במיחזורית. ראיתי שהיא עצובה.

קופסא אל תהיי עצובה

"מה הבעיה, תביאי את העלים ואכין לך סיר"

ואז נזכרתי פתאום שיש לי מתכון של סבתא שלי ז"ל, גילה כהן, במחברת מתכונים בכתב ידה. אוף כמה אהבתי אותה וכמה אני מתגעגעת אליה. פתחתי הסתכלתי וחוץ מחומרים עם כמויות של ככה וככה, היא כתבה: "ממלאים את העלים ומבשלים". זהו. אין הסבר, אין סרטון הדרכה, אין הבנה שמדובר על פעולה מסובכת של גלגול, מסובכת כמעט כמו להסביר להורים שלי איך מתקינים זום. אין במתכון טעימות, אין בקרת איכות. כמה שורות וזהו. רק דף זכרון של געגוע לסבתא, שאם היתה בחיים בטח היתה מלמדת אותי שלב אחר שלב בטלפון ועל הדרך היתה מקללת את הקורונה: "שיחווארונה. יזראין יחדה!". 

"ככה וככה. למלא ולבשל על אש קטנה"

ואז נזכרתי בבותינה שלי.  למען האמת, אני נזכרת בה כל יום. נזכרת בערגה כמה אני אני מתגעגעת אליה ורוצה שהיא כבר תחזור אלינו לעזור לנו בבית פעם בשבוע, לאפס אותו. פעם בשבוע להכנס הביתה אחרי העבודה כמו מלכה לבית נקי ונעים ומסודר. "בותינה היתה היום. תעשו טובה יום אחד תשמרו על הניקיון. יום אחד. אני מתחננת. מה ביקשתי?" 

התקשרתי אליה והיא שמחה לשמוע את קולי ואמרה שגם היא כבר רוצה לחזור ומתגעגעת. שאלתי אותה מה עושים עם עלי גפן אז היא אמרה: "תביאי אכין לך סיר". "אי אפשר עכשיו בותינה. אם היה אפשר היית כבר באה אלינו פעם בשבוע כמו ב-15 שנים האחרונות. אי אפשר. תלמדי אותי אני אכין". 

אמא אחת מגשימה חלומות 

וכך דנית ואני פתחנו קבוצה בזום של כל מי שרכש עלי גפן ממאיר ממן ולמדנו מהמאסטרית איך מכינים עלי גפן דרוזיים אמיתיים שלב אחרי שלב. בותינה ואחיותיה המופלאות סמירה סמירה סאבא ורודינה הכינו שולחן מסודר עם כל המצרכים כמו בתוכנית בישול, לבשו סינרים חגיגיים והדגימו לנו כל אחת מהמטבח שלה (סימן טוב תרגע) מה עושים משלב שטיפת האורז כדי להוציא את הלבן ועד השלב שפותחים את המכסה, מסירים בעדינות את הצלחת שסוגרת על החמודים שלא יפתחו וטועמים היישר מהסיר ומטפטפים לי על הפרקט "אמא יצא לך מעולה. כמעט כמו של בותינה". 

והיום יום שישי בבוקר, יש בבית סיר אחד חצי ריק עם עלי גפן ממולאים ושלושה ילדים שעדיין ישנים וחולמים על אמא אחת מגשימת חלומות.   

ולמי שנשאר עד לפה מגיע מתכון או שיבוא בעונה ויקבל מנה. מבטיחה. ארוזה בקופסא כמו שצריך עם מלא ממולאים ובראשם עגבניה. 

הכנות מוקדמות

• לשטוף היטב את העלי גפן
• לחלוט את העלי גפן בסיר עם מים רותחים. להכניס לסיר מים רותחים בקבוצות של כמה עלים יחד למספר שניות (העלים משנים את צבעם לצהבהבים יותר) ולהעביר למסננת.
• 2.5 כוסות אורז עגול. לשטוף אותו היטב בהרבה מים. בסיום השטיפה ועד לתחילת העבודה יש לכסות את האורז במים רותחים (מהקומקום) ולהשרות.

הכנת המילוי

• 2.5 כוסות אורז עגול שטוף
• 3-4 עגבניות טריות מרוסקות או מגורדות גס
• 1/2 כוס שמן זית
• מלח 
• פלפל טחון
• אגוז מוסקט

שלוש בנות דודות יושבות מרכלות ומגלגלות. ובתמונה: ההכנות לפני 

הכנת הסיר

לרפד את בתחתית הסיר בפרוסות עגבניה ומעל עוד שכבה של פרוסות בצל.

קודם עגבניה ואחכ בצל או קודם בצל ואחכ עגבניה?

ולעבודה

• עובדים על הצד המחוספס של העלים.
• ממלאים וסוגרים לפי השיטה.
• להקפיד לקראת סיום הגלגול לא להדק מדי.
• לסדר בסיר בצורה צפופה ומסודרת.
• אפשר בקומות.

לב של אושר צמחוני

הרוטב לבישול

• לסחוט לימון על הכל (בין חצי לימון ללימון שלם, תלוי כמה חמוץ אוהבים).
• לשים מים בגובה של טיפה מתחת לעלי הגפן. ממש טיפה מתחת.
• להוסיף למים מלח.
• לשים על העלים צלחת שתהיה עמידה בבישול (היא תהיה כמו משקולת).
• לשים על האש לרתיחה וברגע שרותח להנמיך לאש נמוכה (הכי נמוכה).
• משהו כמו שעה וחצי על האש.
• לשים לב לנוזלים שמתאדים. בדר"כ סוף האידוי הוא תום הבישול.

בהצלחה

הפוסט נכתב לפני מותה של חברתי דנית ענבר ומוקדש לזכרה באהבה