לכבוד הסגר שמתארך לו כתבתי פוסט,
את תשוקתי אל הכתיבה אף קורונה לא תקטוף.
והיו אלו חודשים שחונים מבחינה יצירתית. הפצצתי בפוסט השקת הבלוג החדש שלי וקיבלתי אלפי אם לא מאות אלפי תגובות מחממות, מעודדות כמו "תמשיכי", "רק את הפוסטים שלך אני קוראת עד הסוף למרות שאת חפרנית טילים", "העלאת משהו חדש? כי לא ראיתי מייל ממך עשיתי מלא שלח וקבל ולא יצא כלום".
ואצלי בצורת, שום כלום, יבשה הדיו, האותיות התקלפו מהמקלדת ולא הצלחתי להוציא מילה אחת כתובה. בראש הרעיונות רצים ואני כותבת בדימיון וכותבת ועפה על עצמי ובמציאות שום כלום.
אז חבר טוב מאד שלי שלא נזכיר את שמו (אסף כץ), בעט בי כל כך חזק ושידך אותי עם אקדח סיכות לכסא ואת האצבעות ריתך למקלדת ואמר לי את המשפט המקורי - אם תרצי אין זו אגדה, ואת פשוט צריכה לקפוץ למים ולשחות, ויאללה תחליטי ותעשי בלי שטויות, הרי זה מה שאת רוצה. ואפילו תשדרגי את המותג המשודרג גם ככה ל"חמישי בחמש עם טיטי".
שונאת דד-ליינים אבל אוהבת אותו וגם את עצמי והנה אני פה איתכם כל חמישי בחמש עם המלצות, טיפים, סיפורים, רעיונות, מתכונים, פחדים, ילדים, יחסים, מוזיקה ושאר ירקות. ירקות זה בריא.
השבוע ב"חמש עם טיטי" אתקיף את הקורונה עם מתכון לממרח ירוק זרחני שרקחתי לבד, אשתה "מיץ רעל" ואם כבר בסגר אז שיהיה בסטייל עם המלצה על חברת ג'ינסים לא פחות ממעלפת.
על הגב ללא יצירתיות במוד עצלני
מערכת חיסונית חזקה צריכה עידוד ותמיכה.
מערכת חיסונית חזקה חייבת להיות מסריחה כי את החיידקים תוקפים באהבה או עם ממרח ירוק בהפצצה.
זהו ממרח מדהים. גם ירוק וגם חריף, גם מריח וגם מסריח, גם מרחיק חברתית וגם רוצים שאביא אותו איתי תמיד בתיק.
על בשר הוא שוס, גם דגים אותו אוהבים ועל הלחם אין כאלה דברים. יש במקרר אצלי כזאת קופסא כמעט תמיד והמתבגר אוכל את הירוק הזה עם כפית. איך מסבירים לו אח"כ שצריך להתחבר למאגרים סודיים של דורדורנט, לצחצח שיניים עם טינר ובכלל עדיף שיישאר בבית שרק אנחנו נסבול והוא לא יחווה דחיה בחיים. יש בו רק דברים טובים והנה אחרי לחץ פיזי מתון משחררת את המתכון.
20 שיני שום (אני קונה מקולף טרי בקופסא כי מתעצלת לקלוף וגם הריח נשאר לי על הידיים יומיים אחרי)
צרור כוזברה
צרור פטרוזיליה
שקית קטנה של אגוזי מלך
5 פלפל ירוק חריף כולל הגרעינים בלי הגבעול הלא אכיל
לימון אחד על קליפתו, בשרו והמיץ שלו (בלי הגרעינים)
שמן זית
מלח
מכניסה הכל (חוץ מהשמן והמלח) למעבד מזון חזק חזק וטוחנת דק עד שכל הכוזברה והפטרוזיליה מגירות מיץ ירוק זרחני מהמהמם והריח עושה לי דמעות.
ואז שהכל גרוס וחתוך ונראה כמו משהו שמישהו כבר אכל – אני מוסיפה שמן זית בנדיבות עד שנהיה ממרח ולא נוזלי מדי. וגם מלח. טועמת מתקנת תיבול. בדרך כלל אין מה לתקן יוצא לי מושלם.
מחלקת לצנצנות לשכנים וכולם מחוסנים מסריחים ומרוצים.
יש מספיק לכל השכנים
ממרח ירוק הולך ביחד עם "מיץ רעל" להשלמת ההגנה החיסונית. מיץ חריף ורעיל ששוטף את כל החידקים בפה והורג אותם, מחטא את הסתימות בשיניים הטוחנות ושורף את הגרון, מדגדג את השקדים ובאזור הטבור הרעלים מתפזרים לכל התאים והורגים פולשים זרים.
מדהים בכוס קטנה של ערק (עם או בלי) ואני קוראת לאקט "שוט של בריאות".
10 תפוחים איזה סוג שרוצים אפילו כאלה עם כתמים חומים וקצת רקובים שלא יאכלו אותם כבר.
שורש ג'ינג'ר גדול/ ענק על קליפתו.
שוטפת את התפוחים. משאירה את המדבקות על התפוח הן טעימות יותר.
שוטפת את הבוץ מהג'ינג'ר. לא מקלפת ואת הכל ככה כמו שהוא דוחפת באכזריות למכונת מיצים קשים.
לנוזל שמתקבל אין צבע מהמם והוא נראה קצת כמו מים ששתו אותם ועברו במערכת השופכה, אבל בעיני זה השוט הכי טעים ובריא ששתיתי. כי הכנתי אותו באהבה ובידיעה שכל טיפה היא אמנם מרה אבל מבריאה.
לפעמים מוסיפה קצת סלק טרי שבמקום צבע צהוב חיוור יקבל צבע אדום חזק חזק (כמו נוזל אחר בגוף) מבקבקת ומחלקת גם לשכנים וסוחבת איתי בתיק אחרי מגע עם חולה מאומת.
במילה אחת מושלם
פעם כל מה הגיע מאמריקה היה וואו ואיכותי ומשודרג ומשדר יוקרה. היום כל מה שמגיע מאמריקה מגיע קודם כל מסין. והעולם נהיה עגול יותר וקטן יותר וכמו הוירוס קובי ד., כך גם הג'ינס מאמריקה הגיע לארץ מהר מהר בתוך שקית עם דבק לשימוש חוזר והוא יושב בול.
והוא נעים ומחמיא ולא לוחץ וגבוה ומדויק וסבבה לו במכונת כביסה הסינית והוא לא מוכר והוא אחלה באמת. אז ממליצה על Mott & Bow בחום כי קר ממילא.
אני והג'ינס
זהו להפעם. מבטיחה להיות פה שבוע הבא ביום חמישי בחמש או בשש אם לא אתפגר. אם לא הגעתי אז התפגרתי או שהתעצלתי.