החלטתי שאין טעם לשמור את כל הידע לעצמי ואני בשלה לשתף בסודות הכמוסים ביותר כי עקרת בית טובה יודעת איפה לקנות, כי כשנוסעים לחופש לא לוקחים את הלפטופ, כי אין חכם כבעל ניסיון וכי החיים הם לא קרםשניט ובכל הזדמנות שיש לשמוח או לחגוג אני שם.
איך שהשומר עם החליפה, הטוקסידו והעניבה, פתח לי את הדלת של האוטו הקיבוצי המאובק שלנו והושיט לי יד ביציאה מהרכב – הבנתי שזה לא ממש מקום בשבילי. כאילו זה מאד בשבילי אבל הרגשתי קצת לא שייכת.