זה היה כמה ימים אחרי השלום עם סוריה, אני וחברה טובה שלי, שגם היא במשבר גיל ה-44 החלטנו לעזוב את הכל, להגיד להתראות לכבדות ולברך לשלום את הספונטניות והזרימה. להתגבר על הפחד והחששות – ולנסוע לבקר בסוריה, או יותר נכון בחאלב איפה שסבתא שלי נולדה ומשם לעבור לטורקיה איפה שסבא שלי נולד ואז לקנח באיזו עיירה אירופאית מגניבה בפולין איפה שהסבים מצד אבא שלי נולדו, לעשות קצת קניות כי זול ולחזור הביתה שמחות ומאושרות.
קרא עוד